ישיבת ועדת הכנסת
לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי

הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה הבוקר (ב') דיון בסוגיית "הוגנות מגדרית בבחירת שמות לרחובות". יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "נושא השמות הוא לא נושא של דאגה אלא עניין של הוגנות. העניין שאנו כנשים לא נהיה מודרות מהשיח והתודעה הציבורית. העלמת שמות הנשים הוא העלמת הנשים מההצלחות והתרומות שלנו לאנושות, להיסטוריה, לפוליטיקה ולמדע. נשאלתי אם יש לנו מספיק נשים שתרמו לחברה שאפשר להזכיר את שמותיהן ברחובות – יש לנו לכל הרחובות שנסללו במדינת ישראל ויסללו במדינת ישראל וגם זה לא יספיק". 

​

ח"כ גבי לסקי: "יש בתל אביב מעל 3000 רחובות. 64 רחובות נקראו על שמות נשים כולל רחובות משותפים לשני בני זוג. כשראיתי את רשימת הרחובות חשכו עיני. אני חושבת שההנצחה של שמות נשים במרחב הציבורי זה להביא את פועלן של נשים ותרומתן לעשייה. זה כאילו שצד אחד מספר את הסיפור".

​

ח"כ נעמה לזימי: "בחיפה זה היה בלתי נתפס. מעל 95 אחוזים מהרחובות היו עם שמות של גברים ושמות ניטרליים. חיפה הייתה עיר לאומית עם המון נשות רוח ואקדמיה ולא חסר נשים בעיר כמו חיפה. זה מרתיח כי באמת יש. עושים שימוש ציני ברחובות לאתנן פוליטי. ראשת העיר חושבת איזו משפחה בא לי", ח"כ תומא- סלימאן: "תתמוך בי בבחירות הבאות". ח"כ לזימי: "נכון. נשים לא נאבקות על מיקומן במרחב הציבורי. נערות לא יכולות להיות מה שהן לא רואות. למה צריך להנציח פעמיים את אותו אדם באותה עיר". 

 

עדן פוקס מוביל 'הוגנות מגדרית בשמות רחובות': "מטרת המיזם היא להסתכל קדימה. לא אמרנו שנשנה שמות גברים אבל ניקח שמות רחובות נטרליים על שם פרחים, נחלים ומספרים. השמות שלהם לא חסרי טעם אבל כאשר הם עומדים כנגד פער כה גדול בהנצחת נשים – נדרש שינוי. המהלך לא מאשים את העבר וצריך חקיקה שתעודד ותשים קווים שמסמנים את הערכים המנחים של שיפור ההוגנות המגדרית".

​

ד"ר שלומית ליר חוקרת מגדר מאוניברסיטת בן גוריון: "שפה משפיעה על תודעה. יש מחקרים שמראים כיצד שפה משפיעה על תוצאות במבחנים. כאשר אנו פוסעות ברחובות עם שמות גברים נוצרת השפעה על תודעה ותפיסת מציאות. המרחב הציבורי הופך למקום שמחליש נשים גם בשמות הרחובות. מלבד שמות רחובות אנחנו צריכות להיות פרו אקטיביות ולהנציח נשים שלא זכו להכרה בספסלים, תחנות אוטובוסים. עד שיוזמות חקיקה יבואו ליידי ביטוי זה יקח זמן וצריך תיקון בדרכים נוספות".

​

ענת פישר מנכ"לית שדולת הנשים: "רחובות הם מרחבים שלמים שמודרים מנשים. לא מספיק להסתפק בספסלים, לא צריך להסתפק במועט. ח"כ איימן עודה: "לתת שמות זה חלק מתפיסה חברתית נכונה".

​

עו"ד מיקי רויטמן פעילה חברתית בחנה את תוואי מסלול מרתון תל אביב שפורסם על ידי המשטרה  וגילתה כי הרצים והרצות במרתון לא יחלפו לאורך כל 42 הקילומטרים - דרך אף רחוב הנושא שמות נשים. "אני גרה ליד ביתן הלנה רובינשטיין ויום אחד אני רואה שעולה שלט ופתאום קוראים לזה ביתן אייל עופר. אולי כדאי שמבני ציבור יכנסו לרשימה של וועדת השמות. יש 475 רחובות בתל אביב על שם מספרים. יש עוד 70 רחובות על שם מספר עברי שלא קשורים לשום דבר. יש מעל 540 אתרים שנקראים על שם מספרים ואפשר שנקרא להם על שם נשים. לא צריך לשנות שמות קודמים".

​

דורית שמואלי חוקרת מגדר ופוליטיקה: "בכל הארץ יש רק 2.5 אחוז מהרחובות נושאים שמות נשים". יוסף חיים שמחון מנהל תחום קשרי ממשל במשרד הפנים: "שרת הפנים מקדמת את נושא השיוויון המגדרי. אנחנו רוצים לבחון שיתוף פעולה עם רשויות בדרכים יצירתיות. הבחירה של שם לרחוב או אזור מסוים הוא של הרשות. גם אם לא נאשר הרשות יכולה עדיין לעשות מה שהיא רוצה". ח"כ לסקי: "אנחנו יכולים לצפות שהשרה תוציא הנחייה לכל הרשויות לשקול בחיוב לקרוא מעכשיו ועד לשוויון לכל הרחובות בשמות נשים?".

​

יעל שרר מנהלת פרויקט 'רחוב משלה': "עשינו מספר תלת ספרתי של רחובות שנקראו על שם נשים ברשויות שונות וגם פארקים וספריות. ההצעה להסתפק בפחות היא לא נכונה. אנחנו בתנופת בנייה מטורפת ואפשר לתת שמות של נשים לבתי ספר. המאגר של 'רחוב משלה' מכיל מאות נשים. יש גיוון עצום מדתות ועדות שונות עם הישגים שונים. כל פעם שיש שכונה חדשה משרד הפנים צריך לעודד את הציבור לפנות לוועדת השמות ואז לא נקבל שמות של צבים וטווסים".

​

נציג משרד הפנים שמחון: "אני בשיח מול לשכת מנכ"ל והשרה להוציא הנחייה לרשויות. אנחנו על זה".

​

היו"ר סיכמה: "היום אני מכריזה שהוועדה תנכיח נשים במרחב הציבורי. הוועדה פותחת במסע שמטרתו להנכיח נשים במרחב הציבורי. לא ניתן להדיר ולמחוק נשים ואת תרומתן או במכוון או בצורה בלתי מודעת. אנחנו רוצות לתת לצעירות ולילדות דוגמאות לנשים שאפשר להזדהות איתן. הגיע הזמן של בית המחוקקים לפתוח סדרת חקיקה כולל הרכב ועדות השמות. מי שקובע שמות קובע מציאות שבה הנשים נעלמות מהתמונה. מבני ציבור צריכים להיכנס לוועדת השמות כולל חיוב של לפחות 50 אחוז בכל השמות החדשים. אולי הגיע הזמן לבקש חובת דיווח על אופן השמות שנותנים ברשויות המקומיות. יש פה בעצם מכלול של הצעות אופרטיביות כדי להנכיח שמות נשים במרחב הציבורי. אני מתחייבת שהוועדה תיקח על עצמה את הפרויקט הזה. לא נוותר. אלה משאבים שמגיע לנו כנשים ליהנות מהם ולהטביע בהם את חותמנו".

​

שמוליק גרוסמן, דובר הוועדה